סיפור על חיבור – חלק ב.

המשך מכאן.

"וואי כמעט הספקתי לשכוח מהסיפור הזה", אמרה נועהכשישבנו לנו לדרינק קטן על חוף הים. "תחשבי שלא היית פוגשת את איתמר באותו ערבאיזה מצחיק איך ה"יוניברס" סידר לך להתאהב ולהתחתן עם מישהו שמכיל בתוכו כמעט את כל הדברים שאת לא מתחברת….

"כן ממש" עניתי, מזל שלא קרה לך כלום באותו ערב ומזל ששמרת על קשר עם אבי כפרה עליו שהציל אותך וככה פגשתי את אחיושברור שהוא הרבה יותר מהבעל שליהוא החבר הכי טוב וקרוב שלי בחייםבזכות זה שהיינו באותה הופעה, מאז שנינו מסתכלים על העולם בצורה מאוד אחרת ממה שהיינו צעירים יותר..תחשבי על זה נועההחיים שלנו זה קשרים בין אנשים. וכמה שבקשר יש מטרה או משהו עליון שחשוב או מחבר בין אותם אנשים ככה הקשר שלהם יותר חזקכי כאילו לא משנה להם כ"כ אם השני חושב בדיוק אותו דבר כמוהם….ברור שכל אחד מיוחד ומביא את הצבע המיוחד שלו לקשר הזה, אז מה שהכי חשובזה ההרגשה שלהם שהם שותפים וצועדים ביחד לקראת אותה מטרה משותפתאצלנו בהתחלה ההופעה הזאת היה מה שחיבר ביננו, אפילו שראיתי שהוא מאוד שונה ממני, ההופעה באותו רגע זה מה שהיה חשוב, כאילו לרגע הרגשתי שאני יכולה להיות חברה הכי טובה שלו בכלל של כולם שם נו את מכירה את ההרגשה הזאת בהופעות כאלהועכשיו זה הילדים שלנו, זה הרצון לעשות טוב אחד לשני זה מה שאנחנו שמים בקשר שלנו מעל הכל. ותאמיני לי נועהאנחנו עוברים מצבים גם מאוד קשים ביננו אין ספק אבל תמיד תמיד מקפידים להזכיר אחד לשני שאנחנו שותפים וחברים שהולכים ביחד ועוברים את הכל ביחד. זה מה ששומר עלינו. זה בכלל מה שיציל את העולם הזה נראה לי….חחח בהינו שתינו בשקיעה ונשארנו ככה מהורהרות לעוד כמה שעות טובות. ככה זה חברות. לפעמים לא צריך לדבר בכלל. כיף. הרגשת חיבור גדולה.