רשתות האופנה לאן?

רשתות האופנה כיכבו במשבר הקורונה – הם היו מהראשונות להיסגר כחלק ממדיניות הסגירה של הקניונים והעובדה שהן לא חנויות חיוניות כגון רשתות המזון או הפארם. אך גם כאשר כולם חזרו לשגרה ראינו שבעלי רשתות כאלו הובילו את התביעה מהמדינה לפיצויים ובחלק מהמקרים עיכבו את החזרה שלהם ואת חזרת העובדים שלהם לעבודה. מוכרים ומוכרות רבים, בחלקם הגדול סטודנטים או חבר'ה צעירים היו הראשונים להיפגע מהמצב. לאחר תקופות לא קצרות של חופשה ללא תשלום חלקם מצאו את עצמם מפורטים או בחוסר ודאות כללי. עם זאת ראינו שעם פתיחת הקניונים וחזרת עם ישראל לשגרה דווקא הרשתות האלה הן אלו שהיו מפוצצות עם תורים ארוכים ועלייה יפה במכירות שבחלק מהמקרים פיצתה על תקופת הסגירה. גם ראינו עלייה במודעות דרושים זארה ורשתות אחרות.

לא רק איקאה (ומודעות דרושים איקאה) וכלי הבית היו במוקד עליית הרגל של הצרכנים אלא גם רשתות האופנה הגדולות – ייתכן ובשל העובדה שאתרי אופנה רבים הפסיקו את המשלוחים לישראל או בגלל הצורך של הישראלים ובעיקר הישראליות בפיצוי לאחר תקופת הסגר אבל בפועל, בניגוד מוחלט לחלק גדול מהעסקים הקטנים בקניונים שלא הצליחו עדיין להתאושש נראה שחברות האופנה מתחילות להשאיר את הקורונה מאחוריהם. האם ייתכן ורשתות אופנה הן עסקים חיונים כמו הקוסמטיקאיות והמספרות? כלומר כאלו שראינו שהציבור מתקשה לוותר על השירותים שלהם.

התשובה לכך היא לא שחור או לבן. קודם כל אף אחד לא יודע אם ומתי יגיע גל שני או שלישי. בעולם המגפה עדיין משתוללת וחיסון עדיין לא נראה באופק. כמו כן חלק מהרשתות מדווחות על ירידה דווקא במכירות האופנה הרגילות אך לעומת זאת עלייה בכל הקשור לאופנת הספורט. יש כאלו שסבורים כי כשאנשים יעכלו שהם לא חוזרים לעבודתם הישנה בהכרח או חוזרים בתנאים מורעים אז ייתכן ונראה עצירה במכירות. מצד שני, כמובן שלממשלה ולרשתות עצמן יש אינטרס לחזור לפעילות הרגילה כמה שיותר מהר ובגלל הכוח שלהן הן במקרים רבים זוכות להקלות משמעותיות. מה שבטוח הוא שביחס לתחומי הבידור או המזון, עבודה ברשתות אופנה הוכיחה את עצמה כבטוחה ומבטיחה יותר. אולי עדיין לא במעמד של עובדים חיונים אך במקום יחסית גבוה.

ביצים ותרנגולות

מדעןאז מה קודם למה, התרנגולת או הביצה? הנה תשובת המדען האחרון: מעולם לא הייתה תשובה פשוטה לשאלה מורכבת שכזו, כשהתשובה בעצם תלויה בך! אם תרצה, המציאות תתנהל בצורה של אהבה ושמחה ובריאות והרבה כייף, או הכל יהיה קשה ולא מועיל וחוסר בכל ושיעמום מוחלט…והרגש בזבוז. אז הנה המתכון לחיים מהסוג הראשון הנ"ל: תתחבר, תתחברי, תתחברו!

מדענים ותיקים בהיסטוריית האנושות, הנקראים מקובלים, כתבו בספרים עתיקים וביניהם בספר הזוהר, כי אם אדם יתחבר לזולת, בקשר של חיבה וכבוד וכדומה, כל העולם יתחיל להשתנות לטובה, מייד! הם מציינים כי הסיבה היא שכוח הטבע, העליון, הוא זה שיחל אז לחבר את האנשים, וכשהוא מתגלה אפילו במידה המאוד קטנה, כבר הכל הכל מסתדר, החוב בבנק, בריאות, כעסים, מריבות, פתרון דיור וארנונה וחשבון החשמל.

הכוונה היא, שאם נתחבר במעט, כמו בני ברוך, ניתן לכח העליון לשרות בינינו, הטוב יתחיל להתגלה בעולם. בזכותך, בזכות שגרמת לחיבור בין בני האדם. אז הנה המתכון: ואהבת לרעך כמוך. פשוט מאוד וטוב שעה אחת קודם. וכאן מוסיפים המקובלים כי זה תפקיד עם ישראל, להביא את שיטת התיקון לעולם כמו שכתוב בסוף תיקוני הזוהר, להסביר כיצד מתחברים! אז במה תבחר כתשובה, בביצה או בתרנגולת? 

אני אישית ולא משנה לי התשובה, הולך מייד לשנות המציאות להתחבר! בהצלחה! ובדיוק נושא מתלווה וקשור לדברים אלו ממש, שמעתי מחבר שלמד בקבלה לעם ודווקא בקשר לשיטפון בארה"ב, תתפלאו מאוד, כי האדם הוא הגורם לכל התחלואות מהטבע, כולל רעידות אדמה, בצורת, מכות חמסין, ומה לא! עד כדי כך, שגם אם בעלי החיים טורפים זה את זה ולא חיים ללא זה, הסיבה היא התנהגותו לאחר, וגם כי הצומח והתבטאויותיו התחלואתיות הם מעשה מהתנהגות האדם זה לזה.

אז מה לעשות?! פשוט מאוד, לתת לאנושות לפחות את ההבנה שזו הבעייה, ממש כך, אפילו לא מצפים שיפתרו הבעיות בין האדם לזולת, אלא שיגיעו האנשים להכרה על כך, להבנה. אז אם אתה תבין, והחברים לעבודה גם, והדיירים בבניין שבקצה הרחוב, וגם יבינו אלו שנוסעים איתך  בהסעה לעבודתך כל יום, אם כולנו זאת נבין, הרי הכל יהיה גן עדן ממש! 

הכול יחסים

החיים הם אוסף של מערכות יחסים שלנו במשפחה, בזוגיות, במקום העבודה, ובחברה.  ידייםהאושר והסיפוק הם תוצאה ישירה של איכות הקשר שלנו.מי לא שואף לשפר את מערכות הקשר שלו בהרמוניה ביטחון, חופש ואהבה לחוש השפעה על בריאות מאוזנת ואיכות חיים. בתחושה שכל הסביבה רוצה בטובתנו. למה זה ספר כיף כמו ספר תהילים? כי זה ספר קטן שהוא גדול, מחולק לשלושה חלקים:

חלק א' – זוגיות ומשפחה

כל רעיון עומד בפני עצמו והכי כיף שאפשר בכל הזדמנות שבא לך פשוט לפתוח היכן שנפתח ולרכוש כלים מעשיים ללמוד לקבל מפתחות לשיפור יחסים איכותיים מספקים. לדוגמה, אם תפתח בעמוד 29 תגלה שויתור הדדי מתוך רצון והכרה הוא המפתח להצלחה במערכות יחסים. נוצר משהו חדש.דוגמה חינוכית וביטחון שנעניק הלאה לדור הבא.

כמו כל משחק על ידי קרבה וריחוק בני הזוג מולידים שינויי מצבים.החיבור החדש שתשיגו ביניכם יוליד קרבה רגשית ופיזית.הזדמנות לתת מתנה אמיתית לבן הזוג מתוך מחשבה, מתוך דאגה, ללא ביקורת. תמיד צריך לזכור שילדים לומדים מדוגמאות.הקשבה ותמיכה חיוניים לעיצוב ופיתוח אישיות ייחודית. בית פתוח מאפשר לתת גב  בטוח לשתף להתבטא ולהתחלק בבעיות בלי צורך להסתיר. היכולת לבנות דגם של "קשר משפחתי" היא המפתח החדש להצלחה, לדעת ליצור קשר עם הזולת תוך השלמה הדדית וסיוע הדדי. כשיש חילוקי דעות זו הזדמנות נהדרת לשחק את החיים.בשלב ראשון: לאפשר לכל אחד בתורו להציג את הטענות.

בשלב שני: לשחק במשחק מחמאות לשבח לתת דוגמאות.

בשלב שלישי: נבחן מה הטבע האמיתי שלנו כמו שמתאר אברהם כשכתב את ספר היצירהכמה אנחנו אוהבים שמשרתים אותנו, כמה אנחנו שונאים שמגבילים אותנו.

בשלב רביעי: כולנו נתייחס יפה זה לזה. לתת הרגשה נוחה ונעימה לכל בן משפחה מה מפריע לנו. נחליט יחד על פרס משפחתי. במהלך השבוע כל אחד צריך להשתדל לגרום לבני המשפחה להרגיש נעים. ואפילו להזכיר אחד לשני.

חלק ב' – עבודה, עסקים והנאה

אנשים מפסיקים להתחרות באופן דורסני ופועלים בשיתוף פעולה לטובת הכלל. בטבע הכול קיים בצורה אינטגראלית. שום פרט לא רוצה להזיק לזולתו.כל הבעיות נובעות מחוסר קשר תקין בינינו וכשניצור סביבה טובה נחיה בתחושה טובה יותר.

 

חלק ג' – חברה בריאה

על כולנו ללמוד לדאוג לפיתוח תהליך חברתי- חינוכיחדש. שיביא להתפתחות מאוזנת של חברה אנושית הרמונית, המאפשרת פתיחות, הקשבה ושיתוף עד ללידת עולם חדש שהולך ונבנה.

בעיות ידועות בעור וכיצד להתמודד איתן?

עור פנים חלקמי מאיתנו לא סבלה מנזקי שמש, אין דבר יותר מעצבן מנזקי שמש ושלא לומר מסוכן כאשר מדובר בחשיפה ארוכה ומסיבית ועלייה בסיכון לסרטן העור. אבל גם בלי סרטן, במיוחד ללבנות והרגישות שבינינו נקדי שמש יכולים להיות דבר מכער ומפריע. פעם היו מנסים להתמודד עם הנזקים הללו עם יוגורט או כל מיני תכשירים מוזרים אחרים, האמת שאני זוכרת שעוד בשנות התשעים היו מסתובבות כל מיני תרופות סבתא לבעיות בעור שנבעו מנזקי השמש. היום מזל שיש כבר את מוצרי ים המלח ומה עם הנמשים שיוצאים לאחר חשיפה לשמש? מי שסובלת מהבעיה הזו בוודאי שמקללת כל רגע את הגנים שקיבלה ושלא לדבר על הדאגה המתמדת כלפי סרטן.

הדאגה הזו מתגברת כאשר נדרשים לבדיקות תקופתיות של כתמים בעור ומקבלים את המיקום שלך בדרגת הסיכון באוכלוסיה, דבר שמתגבר עם הגיל ומחייב להגיע לקרמי הגנה עם מקדמים גבוהים מאוד אפילו במדינות צפון אירופה, כל שכן בשמש הישראלית, על זה תוסיפו שרוולים ארוכים גם ביולי אוגוסט וכובע והנה חוויה לא נעימה.

פרט לנזקי שמש אפשר לדבר גם על קמטים – אולי הבעיה הקוסמטית המטרידה ביותר. אז נכון, אף אחת לא מתה מקמטים, אבל עדיין זה ממש מבאס. מגיל צעיר ילדות קטנות מקבלות עצות כמו לא לקמט את המצח או להראות פנים זועפות או לחייך יותר מדי משום שזה יזרז את הופעת הקמטים. הפחד הזה מלווה את כל ההתבגרות עד לרגע שבו באמת מופיעים הקמטים ואז מתחילה המלחמה חסרת הסיכוי של ניסיון להאט את הקמטים ולמנוע אותם. כל מי שנמצאת כבר בשלב הזה מכירה את המסע אחר הגביע הקדוש, אחר הקרם או התכשיר שימנע את תהליך ההזדקנות וישאיר אותנו צעירות ויפות גם עד גיל 70. אז נכון שכולנו נשים מודרניות ומשכילות וסקפטיות שלא קונות עכשיו כל הבטחה לקרם פלא ועם זאת אי אפשר לנתק את התקווה הפנימית שאולי הפעם, רק הפעם, הטיפול יצליח כמצופה. לכן כדאי להתחיל עם מוצרים שהוכחו מדעית כמו קרם ים המלח וסבונים רפואיים.
האמת שבאופן אישי אני מתחילה להאמין יותר ויותר בטיפול פרטני, כלומר כמו שיש היום אבחון גנטי לסוגי מזונות ודברים שנכונים לך אישית ומישהו אחר יגרמו נזק כך אני חושבת שקורה גם עם העור. אחרת איני יכולה להסביר מדוע נשים כה רבות נשבעו שקרם מסויים העלים להן את הקמטים כאשר לי הוא לא עזר בכלל וכשיש נשים שונות עם קרמים שונים המרכיב האישי אינדיבידואלי מתחזק עבורי. האם אני אמצא את הקרם הנכון עבורי? ימים יגידו

מפתח למודל כלכלי עתידי

היום קיימת הסכמה רחבה שמודל נוכחי לא מביא לחלוקת עושר אופטימאלית. לראיה, שלושים השנים האחרונות, קוטביות בחלוקת פירות הצמיחה רק גדלה. זאת ועוד, המשך התרחבות הפערים החברתיים בין עשירים לעניים, שמאיימת על המשך קיומה של הכלכלה המערבית. כאן נמצא מבוי סתום, מפני שהמודלים של חלוקה מרוכזת, כמו ברוסיה סובייטית, קרסו עוד הרבה לפני המשבר הכלכלי הנוכחי.  אז מה לעשות אם שום דבר לא עובד? בנקודה הזאת חבויה הזדמנות לשינוי מערכתי. אם דרוויניזם כלכלי לא עובד וחלוקה סוציאליסטית בכוח החוק גם כן לא עובדת, נדרש פתרון במישור אחר. פתרון במישור אידיאולוגי וערכי. לצורך כך אנחנו צריכים להבין שכלכלה היא בסך הכול שפת החליפין שנגזרת ומבוססת על יחסים בין בני אדם. רוצה לומר שטיב היחסים בינינו קובע את טיב הכלכלה. במקום שיחסים בין אדם לחברו הם בסגנון "אדם לאדם זאב", הכלכלה תתלבש בצורות דומות, תהיה יותר מנצלת, שוחטת וקיצונית. במקום שקיימים יחסים יותר טובים בין בני אדם, "אדם לאדם אדם", בסגנון יחסי שכינות טובה, גם הכלכלה תתלבש בהתאם ותתפוס צורות מתאימות לערכים בחברה. חשוב להדגיש שכל הניסיון להנהיג בכוח הזרוע או החוק, כלכלה בסגנון "אדם לאדם אדם" כאשר יחסים בין בני אדם בחברה נמצאים במישור "אדם לאדם זאב", נועדו לכישלון מראש. לכן מתחילים ביחסים ומסיימים בכלכלה ולא להפך. כאן מהות השינוי. רוצים שינוי בכלכלה, חייבים לשנות ערכים ומוטיבציה.

כלכלת  ישראל- אתגר אסטרטגי:  

בדומה ליתר העולם המערבי, ישראל ניצבת מול אותה בעיה בדיוק רק הנחיצות לשינוי מערכתי כאן גבוה כפליים. וזאת אודות איומים אסטרטגיים חיצוניים שפשוט לא משאירים לנו ברירה, אלא מחייבים אותנו לחיות כאן לפי המודל התנהגות של "אדם לאדם אדם". ישראל נראית כאי של הצלחה בסביבה מדממת ואכזרית של המזרח התיכון. אפשר לדבר רבות על נס כלכלי ישראלי, על הפיכה ממדינת חקלאות למעצמת הייטק וביוטק, על רכבת כלכלית שדוהרת על המאה ה 21 . רכבת דוהרת רק שלא כולם עלו עליה.  אם כלכלה שחורה מהווה כ- 20% מהתוצר, אם הון, שלטון ועיתון הולכים יד ביד, אם על כל חבר כנסת יש לפחות 2 שתדלניים (לובביסטים) שלוחשים באוזן איך להצביע לטובת קבוצת אינטרסים שהם מייצגים, אם 730 אלף ילדים חיים מתחת לקו העוני, שיעור הגבוה במדינות ה-oecd, אם פערים חברתיים רחבים ביותר בין מדינות המערב, אז כנראה ש"משהו רקוב בממלכת דנמרק". ושלא ניתן לבלבל אותנו באמירות על אתגרים שמולם ניצבת כלכלת ישראל. אלה לא אתגרים אלא סימפטומים של המחלה שנקראת חוסר לכידות חברתית. אגב גם ללכידות חברתית יש מדד וישראל "מככבת" בו ביחס ליתר מדינות המערב. את המחלה הזאת לא ניתן לפתור על ידי טיפול נקודתי באמצעות חוק מיסוי של דירה שלישית , מבצע גרנדיוזי של מס הכנסה בהכחדת הון שחור או בכל חוק או שינוי מבני אחר. לא עבד, לא עובד ולא יעבוד בעתיד. כי אין מניע שעומד בפני הרצון. תמיד ניתן למצוא פתרונות יצירתיים לברוח מחוק או גזירה כלכלית כלשהי. תבדקו  אצל בעלי הון מה משמעות עבורם של צמד מילים קסומות "תכנון מס".

כאמור, בעיה כלכלית במקרה של ישראל היא מה שנקרא כסף קטן. אם פערים חברתיים מהווים סכנה על כלכלה מערבית, עבור ישראל מדובר בסכנת חיים ממשית. הרחבת פערים חברתיים מצביעה על חוסר לכידות וסולידריות חברתית. בטווח הבינוני, דבר זה מוביל להחלשות סיבולת של העם לעמוד באתגרים של המזרח התיכון האכזרי, להיחלשות המוטיבציה של נערים להתגייס ליחידות קרביות ולהגן על העם שכולו מחולק ומקוטב, לחוסר הזדהות עם מטרות המדינה והעם.  

טיפול בבעיות הכלכליות בישראל דומה לחלוטין לטיפול שצריכה לעבור הכלכלה ביתר מדינות המערב. הכול מתחיל ונגמר בשינוי ביחסים בינינו והכלכלה כבר תתאים את עצמה לערכים חדשים בחברה.  בניגוד למדינות המערב האחרות, ישראלים לא צריכים להמציא מתכונים לשינוי ערכים בעם. מתכון זה קיים ביסוד עם ישראל. מתכון זה נקרא סולידריות חברתית, ערבות הדדית. דבר זה יאפשר למדינה להמשיך להיות מדינה יהודית דמוקרטית עם כלכלה חופשית. חופשית ממגבלות המדינה ומחוקים ביורוקרטים מצד אחד וחופשית מחזירות של אחד ביחס לשני מאידך.

איורים לפי שלב התפתחותי

עד חצי שנה בערך – צבעים: – תחילה התינוק רואה שחור-לבן אח”כ נוסף אדום ואז כחול וצהוב. (אדום, כחול, צהוב = צבעי יסוד) ובהמשך גם כתום, ירוק וסגול (צבעים משניים – הנוצרים מחיבור של שני צבעי יסוד). הראיה היא דו-מימדית. עם זאת, אפשר ורצוי לתת גירוי לפעולה ברמה אחת גבוהה מהשלב ההתפתחותי.
איוריםסגנון האיורים מתאימים לחצי השנה הראשונה:
צורה "שטוחה" (משטח של צבע אחיד בעל צורה תיאורית פשוטה ו"סכמטית", ללא צל, נפח או פרספקטיבה. האיורים צריכים להיות בצבעי יסוד, (צהוב, כחול, אדום) + צבעים משניים. (ירוק, כתום, סגול). תחילה, צורה אחת על דף אחד, בצבע מנוגד לרקע – רצוי 'צבע משלים' (למשל אדום – ירוק) 2 צורות על דף אחד
חצי שנה – עד שנה וחצי בערך (מראשית הזחילה) – הראייה החל משלב הזחילה הופכת לתלת מימדית, לכן ניתן להוסיף צל ונפח לאיור. כל ההיבטים של הראייה מתפתחים, לכן הציור יכול לכלול את גווני הביניים (ורוד, חום, תכלת, וכד'). יותר צורות על דף אחד, אך הבדלה ברורה בין רקע לדמות – עדיין חשובה. זהירות מעומס צורני או צבעוני
שנה וחצי עד 3: התפתחות הראייה הושלמה. הפעוט בשלב תנועה משתפר והולך – ניתן להשתמש בכל צבע, נפח, צל, וכל אפקט צורני וצבעוני – אך מבלי ליצור עומס. ולשמור על אחדות סגנונית. רצוי שימוש בטקסטורות (חומרים, קולאז'). אפשר להשתמש בצילומים – אך אם נבחר בצילומים – כל הספר יהיה מאוייר בצילומים (צילומים מאד ברורים, ללא פרטים מבלבלים). חשוב להמנע ערבוב עם איור מצוייר באותו ספר.
אם ילד קיבל טיפוח חושי (כדוגמה:"תיבות פעילות" מגיל 8 חודשים ) טכניקה של קולאז' תהיה בחירה מועדפת! (אם ילד לא קיבל טיפוח חושי – הקולאז'ים פחות אפקטיביים
עד 5 שנים: דגש על התפתחות קוגניטיבית, חיקוי הגדולים, השתלבות בסביבה הריאלית, החברתית, שכלול מיומנויות, שליטה באינפורמציה מציאותית והכרת חוקי הטבע – לכן, האיורים יהיו ריאליסטיים בהתאם
סיכום: לדעתי, חשוב קודם כל לקבל החלטה, לאיזה גיל אנחנו מכוונים.
מצב אופטימלי: ספרים ושירים בנפרד, לפי גיל התפתחותי

עומדים לעצב את הבית לקראת פסח?

הכנסת חיים ועניין לבית ושדרוג מראה הסלון, והבית בכלל, לא מחייבים בהכרח שיפוץ מאסיבי, בלאגן, לכלוך והוצאות גדולות. לפעמים כל מה שצריך זה טפטים מעוצבים שמשנים את מראה הבית מהקצה אל הקצה במהירות, ויכולים להעניק לסלון שלכם אופי חדש בהתאם לרצון שלכם – יוקרתי, בוהמייני, עליז, אמנותי ועוד. המומחים של גולדשטיין גרי טפטים מסבירים איך אפשר לשפר את מראה הסלון – בקלות – עם טפטים מעוצבים.

חדר מעוצבלמה דווקא טפטים?
שנייה לפני שאנחנו מגישים לכם את הרשימה המלאה של הטפטים המעוצבים שישנו לכם את הבית, אנחנו רוצים להסביר למה דווקא טפטים. בניגוד לטפטים של שנות ה-70 היום זמינים עבורנו טפטים מעוצבים ומתקדמים טכנולוגית, וישנם טפטים ממגוון חומרים רחב כמו טפטים מחומרים טבעיים כמו כותנה או קש יפני, טפטים עם טקסטורה פרוותית וטפטים דוחי מים מחומרים כמו ויניל. הטכנולוגיה המודרנית הפכה את הדבקת הטפטים לפשוטה וקלה, ואתם יכולים לעשות זאת לבד, ללא חשש מבועות אוויר בתוך הטפט, הדבקה לא ישרה ועוד, והמחיר של הטפטים אינו גבוה. רכישת טפט מעוצב תעלה פחות מהעסקת צבעי לצביעת הקירות, ובוודאי שפחות משיפוץ.

אז מה כדאי לעשות? להחליט איפה אתם רוצים לשים טפטים: טפטים בסלון? טפטים בחדר השינה? אולי טפטים לדלתות? לאחר מכן כדאי להבין מה הקו העיצובי שלכם גם מבחינת וגם מבחינת צבעים. אפשר קלות לקבל רעיונות באתר שלנו וכמובן גם להגיע אלינו לחנות, להסתכל ולהתייעץ. אחד הדברים המתסכלים לפעמים הוא נושא ההתקנה וגם כאן כדאי להיערך מראש לפני שנכנסים לפרויקט, אבל כמו שציינו – תוכלו לפנות אלינו ונשמח להפנות אתכם לבעלי מקצוע ולעזרה בנושא.

פינה מעוצבתועוד מילה אחת לפני סיום
עולם הטפטים המעוצבים הוא נרחב ומגוון, וחשוב מאוד להתאים את הטפט לעיצוב הבית הכללי, לאופי שלכם ולאווירה שאתם רוצים ליצור בחלל. הדבקת טפט לא מתאים יכולה ליצור תחושה מאוד לא נעימה, לגרום לעומס בעיניים, לדיסהרמוניה כללית ולקקופוניה ויזואלית שיצרו חוסר שקט ואי נוחות. ההמלצה החד משמעית היא להיעזר באנשי מקצוע מתחום עיצוב הפנים כדי לבחור את הטפט הנכון עבור החלל שלכם.

 

הסבר על פורטנייט

יש לכם זמן פנוי בסוכות או בכלל? תמיד רציתם לשחק במשחק הזה ולא ידעתם איפה או איך להתחיל? אז הנה כמה מדריכים נחמדים שיעזרו לכם להתחיל לשחר כמו מקצוענים.

הנה עוד מדריך חמוד שמסביר את המשחק בעברית:

וכדאי לראות גם את:

אישה

אישה אמיתית לא זקוקה למאמצים להוכיח את עצמה ולא לתחרות כדי להרים את מעמדה, אישה אמיתית יודעת שנולדה עם המעמד הגבוה ביותר בטבע האנושי, בזכותה יש המשכיות, היא המולידה, היא היוצרת, היא הבוראת חיים,

בגופה רחם – מלשון רחמים.

שום תעודה שתשיג בלימודים או פרס הצטיינות במקום העבודה, לא יגביהו את מעמדה, כי היא עומדת בפני עצמה, תמיד נחושה, תמיד מוסיפה, היא הקרקע היציבה והבית, היא "אמא אדמה".

סגולותיה הטבעיות הן האינטואיציה החדה, החכמה , האחריות, הסבלנות, החמלה, התמיכה, המסירות, הנתינה והאהבה.

כוחה האמיתי מתגלה בה מהרגע שנכנסת להריון ומתחילה להיקשר לעובר שנושאת וכוחה החזק ביותר בעולם מתגלה לה בעת הלידה, בעת ההתבטלות לצירי הלידה הקשים מנשוא ובשניה שהנס קורה ומתוכה מגיח תינוקה לעולם, הילה סובבת אותה ואהבת חינם אינסופית פורצת מליבה. היא הופכת ל"אמא", ומהמקום שהיתה אגואיסטית רק לעצמה, היא הופכת למשפיעה. גופה וליבה כאילו מתחלק לחלקים רבים וביניהם חיבור אלוקי.

יכולותיה להעניק לתינוקה, מסירותה ודאגתה מפליאים, כוחות הטבע שבה בשלב זה חזקים ועוצמתיים, בנוסף היא מטפחת את ביתה, מסדרת, מארגנת, מוחה יצירתי מתמיד, מפעיל, מעודד ותומך ומאחד את הקן המשפחתי והחברתי.

מתגלה לה היכולת האדירה לבצע אינספור משימות בעת ובעונה אחת ובכולן מתמידה ומצליחה. מטרתה שכולם מסביבה יהיו מאושרים וזה מניע אותה להמשיך ולהשקיע.

לא סתם קורה שיש בה רצון להתעבר שוב, על אף הקושי שזכור לה מהלידה הראשונה, התאוששותה המהירה קורית מיידית כי אינה עסוקה עוד בעצמה וזה מכפיל את כוחה להעניק עוד ועוד….

אם כך, מעמד האישה מוענק לה מיומה הראשון, מתגלה לה כוחה ועוצמתה מהרגע שהופכת לאמא ולעולם לא יהיה לה תחליף.

כתוב בספר משלי ל"א:  … "אשת חיל מי ימצא"…. וההמשך:  …"רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה"….

מה נסגר עם האנטישמיות ?

אתם יודעים כמה שנים קיימת האנטישמיות ?

לפחות 3000 שנה.

כלומר , לפחות מאז שנולדה הקבוצה הזו שנקראת עם ישראל.

מה נסגר ?

אפשר לחשוב שאנחנו העם היחידי בעולם.

יש 70 אומות עולם , אבל האנטישמיות מופנית רק אלינו !

רק אלינו !

זה מטורף !

לא ?

חשבתי על זה מלא פעמים.

למה ?

למה ?

מה לעזאזל רוצים מאתנו ?

חשבתי לעצמי : " זה לא הגיוני , משהו כאן לא הגיוני בסיפור הזה ".

לא יכול להיות שמכל 7 מיליארד האנשים המהלכים על פני הגלובוס , ומכל סוגי העמים והאומות והקבוצות והשבטים , רק אלינו נטפלים – היהודים.

זה לחלוטין לא הגיוני !

מה חטאנו ?

מה פשענו ?

איך זה יכול להיות ,שבכל דור קם עלינו צורר אחר לכלתנו ,

ובכל דור מיני אנשים מחליטים שהם שונאים אותנו ?

ויש להם גם משנה סדורה בעניין , ומלא סיבות שונות ומשונות שהם יכולים להישבע שהן נכונות.

קראתי על האנטישמיות , בדקתי מה כותבים חוקרים והיסטוריונים על האנטישמיות ,

אבל ככל שהעמקתי יותר בחומר כך זה נראה לי יותר ויותר לא הגיוני.

אם כך ,  מצד אחד זה לא הגיוני , אך מן הצד השני התופעה קיימת ,חיה ונושמת כבר 3000 שנה , לפחות.

המסקנה היחידה שהצלחתי להגיע אליה היא – שזה לא הגיוני.

כלומר – שההסבר לאנטישמיות המופנית כלפי היהודים

נמצא מעבר לתחום ההיגיון.

התחום שאינו היגיון הוא בהכרח התחום שמחוץ להגיון , כלומר , מעבר להגיון.

אני בטוחה שיש איזושהי סיבה , ושהיא בטוח מסתתרת היכן שהוא.

אני יודעת שחייבת להיות סיבה.

ואני חייבת לגלות אותה.

אני והנייד שלי

תגיד, בשביל מה יש לך טלפון ביד?

חכה שניה. מצלצלים אלי. אני חייב לענות

(אני מבוקש…)

הלו.. כן, שוב ביטוח בריאות. נהייתי חולה מזה.

תגיד, בשביל מה אתה מחזיק טלפון ביד,

ויש לך רק שתי ידיים?

איך אתה מסתדר עם יד אחת?

מסתדר, אחי, מסתדר.

מה, לא ראית אנשים מוגבלים?

מתרגלים…

תגיד, מה אתה עושה עם הטלפון?

אני? כן. אתה.

בשבילי זה כמו בגד. אני לובש אותו בבוקר

ובערב ישן איתו ליד המיטה.

למה? כי אולי מישהו יחפש אותי.

בשביל מה אתה צריך שיחפשו אותך?

אני? כן. אתה.

כי אני … אני…

אני צריך אהבה.

רגע.. שנייה. ומה עם משמעות החיים?

לאן כל זה הולך?

לא יודע. זה לחכמים. אהה…

מה היית עושה בלי טלפון כמה ימים?

אני? מה פתאום. לא יכול. לא רוצה.

הצילו…

רגיל.

מה? אתה ככה בא ולוקח לתינוק את המוצץ?

לא. לא בא. אני גם לא מאלה שעושים גמילה.

אני זורם עם הטבע.

בואנה.. הוצאת לי את החשק מהאייפון שלי. רגע,

איך קוראים לו? שכחתי? איפון, שמשון?

כן. לא חשוב. הכל אותו שיט.

ונגיד אתן לך הטלפון. מה אעשה עם עצמי?

פתאום יהיה לי חור, פתאום יהיה לי בור,

פתאום יהיה לי מלא זמן חופשי.

מכור. אתה מכור.

אבל זה לא סתם.

יש לך בור בלב, שרוצה להתמלא באור.

אור? אור אמרת?

כן. אור.

נשמע טוב.

איך מתמלאים באור הזה?

בוא, בוא שב. אספר לך.

או יותר טוב,

קח ספר.

הכוכב דה פקטור הבא של ישראל!!!

למה כולם כל כך אוהבים את תחרויות הכוכב נולד בגלגוליה השונים? ותקראו עד הסוף כי זה הולך אולי לתת לכם הרבה כסף, באמת!

הנה זה מגיע.. הנה זה קורה… החיים שלי הולכים להשתנות ו.. ו… ו… ו… ולאאאאאא!!!!! אייי יא יא ייייייי! זה שוב לא קרה…

נתחיל מלגלות לכם סוד קטן.  אני רוצה להיות הקול הבא של ישראל. שכולם יסתובבו אליי ויגידו, זה הוא, זה הוא, בעצם זה בכלל הוא!!! אין עליו בעולם. יש לו ת-אקס פקטור והוא הוא הוא, הכוכב הבא ולא רק של ישראל..

אז אני מסתכל בכל התכניות האלו ברשת בקשת ובקשקשת, כדי לזהות את הדבר הזה שכולם אוהבים ומחפשים, שאליו אי אפשר שלא לסובב את הראש או הכיסא ולהגיד:  עליו אני רוצה או רוצה (בנקבה) להסתכל ולא להוריד ממנו את העיניים.

וכאן, אתם והארנק הריק או סתם צמא לעוד שלכם נכנסים לתמונה. יש לי הצעה עסקית שלא תוכלו לסרב לה. זה הולך ככה: כל שאתם צריכים לעשות זה להסתכל כהרגלכם באחת מתכניות הריאליטי האלו, אבל הפעם לחפש בעצמכם, מה באמת עושה לכם (או לכן) את זה! מה בכוכב החדש שזה עתה נולד מולכם על המסך הקטן או גדול גורם לכם/ן להתרגש, לקנא ולחפש בו בשקיקה את  ה Xפקטור שאתם מוכנים לראות שוב ושוב בלי להוריד ממנו את העיניים או לזפזפ לערוץ המתחרה. ואז, אחרי שעשיתם את מה שאתם ממילא עושים לפחות פעם בשבוע אם לא כל ערב, אתם פשוט צריכים לשלוח את מה שגיליתם על הכוכב הזה אליי ואני כבר יעשה מזה בעבורכם כסף. איך אתם שואלים? פשוט, אני יאסוף את כל ההצעות, וכשאצליח להתפרסם ולהיות הכוכב של ישראל אני יחזיר לכם את הכסף שהרווחתי 50 50. כלומר על מה שהשגתי בזכותכם אני ייתן לכם חצי מהרווחים. ויותר מזה, אם תפנו אליי חבר או כמה שגם ישלחו עצה מועילה, אני מתחייב לשלם לכם גם עליו אחוזים בבוא העת. ובכלל, הרי אני יעשה הכל בשבילכם אני יהיה הכוכב שלכם, אני אפזר באוויר של "אמפי שוני" ו"קיסריה" נשיקות ואגיד לכם שזה רק בזכותכם ולמענכם, אם רק יכולתם לעמוד כאן במקומי הערב הזה ולראות איזה יפים ומדהימים אתם, אני אוהב אתכם!!! אז קדימה זאת ההזדמנות שלכם, גם לגעת איתי ביחד בתהילה וגם לעשות מזה כסף, שניים במחיר אחד. רק תשלחו את העצה שלכם למייל המפורסם כאן למטה, ואת השאר תשאירו לי.  וזה אפילו לא יעלה לכם שקל כמו כל הסמסים שאתם שולחים למען הכוכב הבא בערוץ קשקשת.

אז קדימה ושיהיה המון בהצלחה!!!

סטנדרטים וקטגוריות

קטגוריות הן הדבר שבעזרתו אנחנו חושבים.

הנטייה לסווג היא אנושית, טבעית. סיווג ולפעמים סטנדרטיזציה מסחרים.

הסטנדרטים והסיווגים הם הרבה פעמים שקופים, בלתי נראים.

סטנדרט = תקינה.

המערך הופך להיות נראה כאשר משהו נשבר, יש דחיה של חלק מהקטגוריות והסטנדרטים.

בדרך כלל אנחנו (האדם ברחוב) לא יודעים מהו תהליך יצירת הסיווגים והסטנדרטים, וגם לא יודעים את ההשפעה שלהם. החוקרים כן יודעים שכאשר מערכת של סיווגים מתקבלת, היא איננה שנויה במחלוקת וגם היא בלתי נמנעת. ב-STS חוקרים את התהליך.

אתנרופולוגים זיהו את חשיבות הסיווגים ליצירת סדר חברתי ומורלי. אבל עשו זאת לגבי סיווגים של "אחרים". השתמשו בזה כדי להגדיר טמא וכשר, טוב ורע וכד'. למשל מרי דאגלס: נא לעומת מבושל – שימש כלי להבנת תרבויות פרימיטיביות.

כלכלים בחנו חדירה של מוצרים חדשים לשוק לפי קטגוריות אבל לא בחנו את היווצרות הקטגוריות.

הסטורים – השתמשו בסיווגים לצורך חלק הטבע – סיווג המינים והזנים. וגם עסקו במערכת הקטגוריות הרפואיות שהתפתחה במאה ה-19.

סוציולוגים – דורקהיים – דיבר על הצורות האלמנטריות של החיים הדתיים – מנסה לאבחן את הקטגוריות הבסיסיות שבעזרתן אנחנו חושבים ופועלים.

תנועות חברתיות – בחנו את הקטגוריות וניסו לערער אותן.

DSM של מחלות נפש – הכילה הומוסקסואליות והיא דוגמא לקטגוריה שעברה מו"מ. היא מדירה ומתייגת את הקבוצה שהיא מאבחנת. לכן היה חשוב לגייז להוציא את הקטגוריה הזו. שינו את התפיסה שזה משהו שנולדים איתו ולא מחלה. זו תפיסה פוליטית. עברה דה-מדיקליזציה.

הקטגוריות יוצרות סדר מסוג מסויים.

קטגוריות הן ארטיפקטים – משהו שבני אדם יצרו, בהקשר פוליטי חברתי תרבותי מסויים. מעט מחקרים עסקו בליבת היצירה של הקטגוריות.

הספר רוצה לבחון מספר אספקטים של סיווגים:

איזה עבודה עושות קטגוריות וסטנדרטים? זו שאלה קלסית של לי סטאר. מה זה עושה מעבר לפונקציה הבסיסית שלו

מי עושה את העבודה הזו של ייצור המוצר שעומד בתקן? עבודה רבה מושקעת כדי שדברים יעבדו כבמטה קסם. העבודה הזו כמעט ולא מתוארת בספרות התיאורטית. הפועלים שבונים את המוצר. העבודה הזו היא בלתי נראית והיא אנדר פייד. את מי אנחנו לא רואים? מי לא מיוצג במחקר שלנו?

מה קורה במקרים שהסטנדרטיים לא מתאימים? מה קורה לשמאליים, לצמחונים במקדונלד וכו'.

איך יגדירו קלסיפיקציה = סיווג – עמ' 10

קלסיפיקציה היא סגמנטציה זמנית ומרחבית של העולם. מערכת של קופסאות שלתוכן נכנסים דברים ובאופן הזה נעשית עבודה ביורוקרטית או כזו שמייצרת ידע.

העיקרון המסווג הוא קונסיסטנטי.

הסיווג הוא חד ערכי

כל המרחב יסווג. מערכת שלמה ומכסה את כל העולם אותו היא מתארת.

מערכת של סיווגים היא טוטלית.

סטנדרט: עמ' 13

הדרך לסווג את העולם. דוגמא: איזו 9000

סטנדרטים עומדים בדרך כלל במאפיינים הבאים:

חוקים מוסכמים ליצור אובייקטים

טווח רחב יותר מאשר קהילת פרקטיס אחת, ונשמר לאורך זמן.

מאפשרים לדברים לעבוד יחד על פני מרחק, מגשרים

גופים משפטיים כופים התאמה של מוצרים לסטנדרטיים. השלטת הסטנדרטים לא היתה קיימת ללא אכיפה.

סטנדרטים מתמסדים בגלל סיבות קונטקסטואליות ולא בגלל חוק טבע.

לסטנדרטים יש יכולת של אינרציה אשר קשה או יקר מאוד לשנות אותה.

התחזוק של סטנדרטים הוא חלק מעשיה של מדענים בעולם. זה לאטור. למשל השעון העולמי. עולה המון כסף לתחזק אותו. איך קורה הדבר שכולם משתמשים בזה צריכה להחקר – והתשובה היא לא שאלה הטובים ביותר.

חולי ובריאות

החוויה שלנו כבני אדם בנויה מניגודים. לא נוכל להרגיש טוב בלי שנדע רע, לא נהנה מקור אם לא יהיה לנו חם וכו'. כך גם בריאות וחולי.
חולי הוא תוצר של החוויה הפנימית שלנו. הגוף הוא כולו רצון – הוא רוצה לאכול, רוצה לשתות, רוצה מין, רוצה גירוד, רוצה הרפיה. ואילו הנפש חווה מגיל 0 מצבים שמנוגדים לרצון של הגוף לחוות נעימות – מצבים שמעוררים בנו תסכול, אכזבה, פגיעה, חוסר אונים, כעס, עצב.
הניגוד הזה יוצר קונפליקט ויש לנו כלי אחד בודד ויחיד לבטא בו את הכל – הרצון, היינו: הגוף.
בו מצטברים הכעסים, התסכולים, האכזבות, כמו סיכות שננעצות בבשר ומשאירות בו קעקוע מבפנים. ועם הזמן, עם השנים, פורץ החולי.

ואילו הריפוי זה ניסיון לשנות מצב בעזרת תהליך, כשבעצם תוך מאית השנייה אפשר לשנות כל מצב בעזרת בחירה. הקושי הוא להגיע לבחירה.
התת מודע שלנו מגיב לכל החוויות שצברנו בשק הגוף בענישה עצמית – אנחנו, בחוסר המודעות שלנו, בוחרים לחלות. אנשים רבים שחלו במחלות שונות יעידו על כך. כי החולי הוא מפלט לכאב הנפש והרוח שהגוף כולא אותם בתוכו. ולפעמים, החולה בוחר להישאר שם ולפעמים לא רוצה בכלל בריפוי.
אנחנו נכנסים לתהליכים שגורמים לנו רק עוד סבל באוטומט ואם לא נברר את הסיבה לכך שבחרנו להיות חולים, לא יהיה ריפוי. כל עוד הנפש שלנו בוחרת לחלות כדי לבעוט בגוף המכשיל אותה, לא יהיה ריפוי אמיתי.
אם היינו עוצרים לרגע להרגיש או לבדוק למה דברים קורים לנו, היינו חוסכים תהליכים מיותרים. הדרישה לרפא את הגוף באה מתוך רצון לשלוט במצב – זה לא ייתכן! צריך למנוע את המצב! וזאת במקום שנראה את החולי כמוגלה שמופרשת מפצע שמתרפא מעצמו. יש חום – ניקח אקמול! ובעצם כל רופא יאמר שהחום הוא סימפטום למשהו אחר בגוף, וצריך לתת לחום לרפא את הגוף.
להיות חולה זה להיות אמיץ. וכמו שבכל דבר בטבע יש את הדבר והיפוכו, גם אנחנו כחלק מהטבע, טמון בנו כבר החולי וגם הריפוי, כמו שהנחש הוא גם המכה וגם התרופה והוא סמל הרפואה.
צריך אומץ. הרבה אומץ.

איך להיות מקובלת? אקס פקטור

האם אקס פקטור היא בלבד תכנית טלויזיה? ומה הקשר בין השאלה 'איך להיות מקובלת' לבין רבי שמעון ותלמידיו במערה?
אקס פקטור, מושג ששמעתי פעם. שלפי מה שהבנתי משמעותו זה הדבר האקסטרה הזה שאין לו הגדרה מילולית מדוייקת, הדבר הזה שיש למישהו או למוצר כלשהו. האקסטרה דבר הזה שמלהיב אותנו , הדבר הזה שגורם לנו לרצות פתאום את המוצר. או אם מדובר באדם: לקבל עוד מהאדם, עוד מידע, עוד תמונות, סרטונים , וכו' . כמו אי שם ביסודי, זוכרים? הגיל שלרוב מתחילה תופעת ה"מקובלים", דהיינו כל המי ומי של הסצינה עם הנוף של הברזיה ליד מגרש הכדורגל של הבנים.

ואני בכלל תוהה שלב אחד קודם לכן:
בואו נעזוב לרגע את הסוגיה מה זה האקס פאקטור. יש לי שאלה חדשה, מה זה הדבר הזה שבכלל גורם לנו לרצות משהו, "להדלק" על משהו? ולמה בכלל יש בי גם רצון שמעוניין ש"ידלקו עליי"? למה ילדות רבות תוהות "איך להיות מקובלת"? למה זה קורה? מה המקור של זה ?
ואם נעשה טוויסט חד בהתפתחות, ונהפוך את הנושא ליותר , מופשט נאמר, יותר , פילוסופי אולי, דבר מה שאין בו אחיזה בחומר, ונצעד אף יותר פנימה לתוך בירור השאלה מהו הדבר שגורם לנו לרצות משהו, ונשאל: למה ? למה , בכלל, מתעוררים בנו רצונות, שאם נתבונן ממדרגה יותר גבוהה נוכל לזהות שלמעשה כל דבר שאנחנו עושים, הכל הכל, עד לפרטים הקטנים המזעריים ביותר, הכל הכל, תוצאה של רצון שהתעורר בי. הייתי צמאה, מזגתי מים. רציתי רכב חדש, הלכתי לעבודה. רציתי להתחדש, אז עשיתי תספורת חדשה וכדומה.. ואפילו ברמות היותר פרטניות (כמו: גירד לי בראש, אז גירדתי) נראה שהכל מונע על ידי רצון כלשהו שהתעורר בנו.
אפילו בטבע אפשר לראות שיש משהו כזה: הדומם שומר על מגמה של להשאיר את כל החלקים המרכיבים אותו יחדיו, פן תהיה תזוזה טקטונית ורעידות אדמה והתפרצויות געשיות. הצומח, היא הדרגה הבאה בהתפתחות מאחר וכבר יש לה "רצונות" נוספים: הפרח מחפש את השמש ופונה לכיוונה, הזרע זקוק לאדמה ראויה ולתנאים מתאימים כדי לנבוט ולהמשיך להתפתח. כמו כן, הצומח מקיים מערכת גומלין עם צורות החים שסביבו (כמו הנבטה שנעשית בעזרת פרוות חיות הבר וכדומה).
בדרגת החי, החיה צדה כדי להתקיים. בעיני רוחנו נוכל לתאר ש"החיה רצתה לאכול ולכן צדה". מאין לנו איך החיה הרגישה, שהיא הייתה רעבה? הרי רעב זה משהו שאני מרגישה בגופי שלי. אפילו אין לי מושג למה מתכוונת חברתי כשאומרת שהיא מרגישה רעבה, הרי אין לי יכולת לחוש את הרגשותיה בגוף שלה, אז בלבד יכולה להניח מה היא חווה ולהסיק פעולה טכנית: היא זקוקה כעת למזון. וזה כנ"ל בכל ספקטרום החוויות והרגשות, משמחה ועד כעס, דרך התרגשות, וגעגוע, ופחד, ואפילו אהבה. כיצד אוכל לתאר לעצמי את אהבת הורי אלי אם אינני הורה? כיצד יכולה למדוד (אם בכלל) את אהבתו של בן זוגי אלי? ומה זה בכלל אהבה, האם זה יצר חייתי אינסטנקטיבי שיש בי, או שאולי יש אהבה שאין בה קשר לעולם הזה של החומר?
ומהו חומר בכלל? כל כללות היקום? ואם מדענים מספרים שהפחמן הוא אחד ממרכיבי היסוד של כל החומרים האורגניים בגוף החי, מדוע עדיין במאה העשרים ואחת יש מקרים של חוסר הבנה בין אנשים, ובמקרי קיצון גם מצבים מסכני חיים , הרי כולנו עשויים מאותו החומר, אז איך עדיין יש קצר במעבר המידע בינינו? הרי מים מתחברים במים והופכים לאחד, לא משנה אם המים מתוקים, מלוחים, עכורים, או ורודים. זה מים. אז מדוע בינינו (שאמנם נראים שונה במתגלה לעיניים הרואות, אך מבחינה מדעית כבר הוכח שכולנו עשויים מאותו החומר), מדוע בינינו אין אותה השלמה, אותו החיבור המשלים, כמו המים שמתחברים במים והופכים אחד?
שמעתי שבחכמת הקבלה, שהמפורסם שבכתבתיה הוא ספר הזהר של חבורת רבי שמעון ותלמידיו, אדם שמתחיל ללמוד מגלה את הכוחות שפועלים עלינו ומפעילים אותנו. אותם רצונות שהוזכרו לעיל, שגורמים לי לעשות שלל פעולות בלבד כדי לענות ולמלא את הרצונות האלה. כמו לדוגמה בשביל אוכל ומכסה, זקוקה לעבוד ולהרוויח כסף, אותו אוכל להחליף בעד המגורים והמזון.
וכאן אעצור. ומדוע?
כוונתי בלבד לעורר את השאלות ולהביאן שוב לשיח, או לפחות לחלל המחשבה שלנו.
בתוך כל אינטנסיביות העולם המודרני, כמו ממש הטשטשו להן הסוגיות היותר רומנטיות מסדר מחשבתנו ביומיום. כמו גם השאלה הנ"ל, מאיפה מתעוררים, נשלחים אלינו, הרצונות שבנו? מה השורש שלהם ?
דרך כל הדתות, סיפורי הגבורה ההיסטוריים, איתני הטבע ; דרך כל המתרחש על פני הכדור העגול אותו אנו, בני האנוש, חולקים עם עוד צורות חיים, מהם חלקנו גם ניזונים , ואם אינם ניזונים מהחי אז ניזונים מהצומח, ומשתמשים בדומם לצרכינו. ושוב, כמו מסתמן שיש פה צורך בלעמוד שוב, ולשאול אחר המקור ,
מרגיש שהכל כמו קשור זה בזה באופן כזה או אחר, ובדיוק ה"אופן הכזה או אחר" הוא התעלומה הנחשקת לפענוח, שאם נגלה מהו הדבר שקושר הכל בהכל, משמע נפצח את מחשבת הבריאה ,
ובאיזה מקום שמעתי שהיא גם "להיטיב לנבראיו"

מדמוקרטיה לנאציזם

מעניין מאוד ללמוד ולחקור על שנאת העם היהודי. למעשה אם מתעמקים בנושא צריך ללכת הרבה הרבה אחורה- עוד לימי אברהם אבינו כשאז למעשה מקבוצה של יחידים אברהם איחד אותנו והפכנו לעם….מאז בתכלס מתחיל כל האקשן….
בתור מי שלומדת את הנושא כבר מעל 10 שנים, אני מוכרחה לציין שהחכמה הזאת רק נהיית יותר ויותר מעניינת עם הזמן- כמו יין שמשתבח…. לא שהחומר לימוד משתנה, אלא- אני משתנה, כמו בסצינה הזאת שרואים בסרט מטריקס- שהוא מנסה לכופף את הכפית, אז הילד אומר לניו- שים לב שהכפית עצמה לא יכולה להשתנות…זה רק אתה שמשתנה….אז ככה ממש החכמה הזאת זה מהותה- חכמת הקבלה- החכמה איך לקבל את המציאות סביבנו. החכמה איך להיות אדם. יום השואה תמיד מזכיר לי מאמר מרתק שכתב הרב יהודה אשלג- בעל הסולם, כתביו הם יסוד מאוד חשוב ואף נחוץ בלימודי חכמת הקבלה.
למעשה אין זה מאמר, זה עיתון שהוא פירסם בארץ בשנת 1940, שם הוא מנסה לפקוח את עיני הציבור היהודי באותה תקופה למשהו מאוד חדשני, תפיסה שעוד לא נשמעה כמוה- וכך הדברים שנכתבו בפתח העיתון:

"עתון זה "האומה" הוא יצור חדש, ברחוב היהודי: עתון שמסגרתו הוא "בין מפלגתי". ואם תשאלו, מה הפירוש של עתון "בין מפלגתי"? איך יתואר עתון, שיוכל לשמש כל המפלגות ביחד על אף כל הניגודים והסתירות שביניהם? אכן הוא מין בריה שנולדה בין המצרים בחבלי לידה קשים ואיומים: מתוך רעל השנאה שתקף לאומות העולם להשמידנו מעל פני האדמה, כליון האיום של מיליונים מאחינו; ועוד ידם נטויה. – יצר הסאדיסטי שבהם לא ידע שבעה. ועוד האסון כפול, כי לא נוכל להשלות עצמנו, אשר כל זה הוא רק תופעה זמנית חולפת, כמו שמנוסים אנו יותר בהיסטוריה, שאם איזה אומה התפרצה עלינו, מצאנו לה תחליף באומה אחרת; אבל עתה המצב משונה הוא לגמרי, כי מלבד שהקיפו אותנו בבת אחת מכל קצוי ארץ, הרי גם האומות הנעלות ביותר, נעלו בעדינות את הדלתות בלי רגש כל שהוא של חמלה ורחמים; ובאופן אכזרי כזה, שאין לו תקדים בכל התהליך של ההיסטוריה האנושית אפילו בימים הברבריים ביותר…."

עיתון מרתק ברמות ומאוד סוחף. עיתון מאוד מאוד מאוד עדכני לזמנינו שאנחנו רואים תהליכים בהרבה מדינות דמוקרטיות מפותחות ו"נאורות" שיצר השנאה לעם שלנו הולך וגדל, יותר ויותר מפלגות שבבסיסן אנטישמיות מתקדמות בצורה דמוקרטית לשלטון  באמת תהליך האבולוציה של האנושות הוא לא תהליך הגיוני לפי השכל שלנו. העם הגרמני היה מפותח ביותר בין העמים באירופה ובכל העולם באופן כללי, הוא היה נחשב לעם המשכיל ביותר שנתן לאנושות מלכים נאורים, התפתחות של טכנולוגיה, תעשייה, מוזיקה קלסית, מדע, פילוסופיה.

כל זה יצא מגרמניה, ודווקא העם המפותח והמשכיל הזה הפך מעם מתורבת לברברים פראי אדם ששורפים ספרים ורוצים רק לשלוט. כך השתנה מצבו של העם הזה בצורה קיצונית.
חכמת הקבלה מביאה איתה דרך חדשה להסתכל על המציאות- בטבע האדם ישנו אגו- האגו האישי של כל אדם לא נותן לו להתחבר לאחר- כל אחד מעדיף להיות בבית שלו, בחדר שלו באוטו שלו….עם אחד? אנושות אחת? חס ושלום לא רוצים להתעלות מעל הטבע ולהתחבר לשני…ובכלל מה הסיבה? וכאן ישנה בעיה- כי מצד אחד יש מן חיוב כזה מהטבע- שהעולם נהיה גללובלי ואינטגרלי בטירוף…כבר אי אפשר להפריד בין ארועים שקורים במקום אחד למקום אחר, בין אנשים, בין עמים…. ומצד שני יש את הטבע האנושי…שכמו שאמרנו הוא בדיוק הפוך….אז מה עושים? כאן נכנסת חכמת הקבלה ומלמדת את השיטה איך לעשות את זה. איך להתאים את הטבע הפנימי שלנו לטבע מחוצה לנו, השיטה הזאת מספרת חכמת הקבלה תביא איתה הרמוניה מושלמת לכל אדם וכך אחד ירגיש גן אדן עלי אדמות ממש. בעודו בחיים. פשוט יהיה טוב לכולם. זה המפתח לאושר האמיתי.
חכמת הקבלה באה וטוענת כי את השיטה המאוד מיוחדת הזאת העביר אברהם אבינו לקבוצת אנשים- שכמו שאמרנו בהמשך התפתחותה הפכה לעם- מקבוצת אנשים שלא קשורים אחד לשני הפכו לקבוצה של אנשים שמקיימים בתוכה כלל מאוד גדול- ואהבת לרעך כמוך. איך הם עשו את זה? זה מה שלימד אותם אברהם זה מה שחכמת הקבלה מלמדת. אז- בDNA שלנו- של עם ישראל אנחנו יודעים איך להתחבר ביננו מעל ההבדלים, לנו יש את המפתח לאושר לכל העולם ו….כל העולם בתת מודע מרגיש את זה, ומרגיש איך אנחנו לא עושים עם זה כלום ואפילו להיפך- איזה ערבות הדדית יש ביננו היום? איזה כבוד הדדי יש ביננו היום….
בקיצור כל עוד אנחנו לא נלמד את תפקידנו בעולם….לצערנו האנטישמיות לא תיפסק ותמשיך באותה מגמת עליה…

מאחלת לכולנו שנתעלה מעל האגו ונתחבר לטוב
ולעולם עוד אף אומה לא תצטרך לזכור ולחוות דברים איומים…

מה בין הישרדות לבין מנועי החיפוש?

האם הישרדות היא שהניע את מנועי החיפוש הפנימיים שלנו לאורך ההיסטוריה?
נסיעה באוטובוס של שעה ארבעים וחמש דקות בכל כיוון. ואז הליכה של כעשרים דקות ליעד. סך הכל כארבע שעות מהחיים, שעתיים הלוך, שעתיים חזור. ואני שואלת 'למה?'. למה אנחנו עושים דברים אפילו כשזה מרגיש שזה מעל לסיבולת שלנו? מהו הדלק שמזין את כלי העבודה שלנו, את אותם מנועי החיפוש הפנימיים שבנו שדוחפים אותנו בכל אתגר מחדש לנקודת פריצה חדשה, מופעלים כחיה בחושי הישרדות אינסנקטיבים. תמיד מוצאת עצמי מופתעת לגלות ש"רף" היכולת שלי כמות שחשבתי אותו , הוא מסתבר הרבה יותר גבוה מכפי הנחתי. אפשר לראות את זה בכל כך הרבה תחומים: ספורטאים עקביים שמתמידים באימוניהם כדי לשפר את השיאים שלהם. רקדנים ומתעמלי גוף שדוחקים את עצמם כדי להשיג ביצועים טובים יותר. אמנים וציירים שמקדישים חייהם לחומר וליצירה.
בהסתכלות נוספת אפשר להבחין שהקושי אותו אנו חווים יכול לשמש בעבורנו כאמצעי נהדר לבקר ולבחון מצב נתון לשם התקדמות, הרי אם הכל הולך חלק ולא מורגש אתגר, אזי כנראה עומדים במקום. מכאן , אם נחדד את הנקודה הזו ונטמיעה בנו, נוכל למעשה לצבוע ולו בקצת את תפישת המציאות שלנו: מה שקודם הרגיש לי כקושי ודכדך הרגשתי, היום נתפש בחושיי כהזמנה להשתפר לגרסה טובה יותר של עצמי , ברגע שאפצח את האתגר/ אשפר ביצועיי, וכו'. או לפחות אתחיל בלשאול 'למה'.
הנושא מתחיל מעט להסתבך עקב כל אין קץ השפע הרבגוני והעשיר היש בימינו. כל כך הרבה פיתויים, אפשרויות, הצעות , כיוונים. הכל מסוונר ומפתה ומזמין . אז במה לבחור? במה להתמקצע? מה ללמוד? באיזה כיוון להתפתח? פעם שמעתי שבעבר היה הרבה יותר פשוט, הבן לרוב המשיך את מלאכת אביו, והבנות היו אחראיות על משק הבית. והיום, היום מכונות ותעשיות החליפו את רוב מקצועות העבר, וגם פינו את הנשים ממרבית מטלות תחזוקת הבית בזכות המהפכה התעשייתית. זה יצר שעות פנויות ביממה, וכתוצאה, אנשים חיפשו כיצד ובמה למלא את הזמן הזה, ואת עצמם. ומאז, אלו תעשיות שלמות, אימפריות , שקצרה היריעה מלהרחיב את אשר אנחנו מכירים וחיים בתרבות הצריכה והנהנתנות. וגם בכל השפע הזה כבר מאס האדם ושואל במה עכשיו יכול להזין את עצמו.
וכעת, אשוב לנושא בו פתחתי, מנוע שמניע אותנו מעבר לנקודת השבירה שלנו, כדי לפרוץ גבולות ולהציב רף חדש, שגם אותו נפרוץ בבוא העת ברף אחר חדש. כמו שידוע שבכדי להיות מומחה בנושא מסויים יש צורך בהתמקצעות של כעשרת אלפים שעות בתחום.
אז לסיכום, אחבר את שתי הנקודות המצויינות הנ"ל בשאלה: בתוך כל שפע האפשרויות סביבנו, כיצד אנחנו יודעים שהדבר בו אנחנו בוחרים להשקיע מרצנו, הוא הנכון לנו, ואין התבלבלנו כתוצאה מההשפעה האינטנסיבית של המדיה והסביבה עלינו ? כיצד לשמור על איזון ובהירות ולראות נכון בתוך כל ערפל השפע ?

סיפור על חיבור – חלק ב.

המשך מכאן.

"וואי כמעט הספקתי לשכוח מהסיפור הזה", אמרה נועהכשישבנו לנו לדרינק קטן על חוף הים. "תחשבי שלא היית פוגשת את איתמר באותו ערבאיזה מצחיק איך ה"יוניברס" סידר לך להתאהב ולהתחתן עם מישהו שמכיל בתוכו כמעט את כל הדברים שאת לא מתחברת….

"כן ממש" עניתי, מזל שלא קרה לך כלום באותו ערב ומזל ששמרת על קשר עם אבי כפרה עליו שהציל אותך וככה פגשתי את אחיושברור שהוא הרבה יותר מהבעל שליהוא החבר הכי טוב וקרוב שלי בחייםבזכות זה שהיינו באותה הופעה, מאז שנינו מסתכלים על העולם בצורה מאוד אחרת ממה שהיינו צעירים יותר..תחשבי על זה נועההחיים שלנו זה קשרים בין אנשים. וכמה שבקשר יש מטרה או משהו עליון שחשוב או מחבר בין אותם אנשים ככה הקשר שלהם יותר חזקכי כאילו לא משנה להם כ"כ אם השני חושב בדיוק אותו דבר כמוהם….ברור שכל אחד מיוחד ומביא את הצבע המיוחד שלו לקשר הזה, אז מה שהכי חשובזה ההרגשה שלהם שהם שותפים וצועדים ביחד לקראת אותה מטרה משותפתאצלנו בהתחלה ההופעה הזאת היה מה שחיבר ביננו, אפילו שראיתי שהוא מאוד שונה ממני, ההופעה באותו רגע זה מה שהיה חשוב, כאילו לרגע הרגשתי שאני יכולה להיות חברה הכי טובה שלו בכלל של כולם שם נו את מכירה את ההרגשה הזאת בהופעות כאלהועכשיו זה הילדים שלנו, זה הרצון לעשות טוב אחד לשני זה מה שאנחנו שמים בקשר שלנו מעל הכל. ותאמיני לי נועהאנחנו עוברים מצבים גם מאוד קשים ביננו אין ספק אבל תמיד תמיד מקפידים להזכיר אחד לשני שאנחנו שותפים וחברים שהולכים ביחד ועוברים את הכל ביחד. זה מה ששומר עלינו. זה בכלל מה שיציל את העולם הזה נראה לי….חחח בהינו שתינו בשקיעה ונשארנו ככה מהורהרות לעוד כמה שעות טובות. ככה זה חברות. לפעמים לא צריך לדבר בכלל. כיף. הרגשת חיבור גדולה.

 

סיפור על חיבור – חלק א.

"אני בחיים לא אהיה בקשר עם מישהו שמאלני, אני לא יכולה לסבול אותם הם כ"כ מתייפייפים וחושבים את עצמם שמגיע להם הכל . גם צמחוניים. גם האלה שמפגינים לתנו לחיות לחיות. גם כאלה שמוציאים את העוגיה מהקרמבו ואוכלים רק את הקצפת. וזהו. כל השאר הם על הכיפאק. טוב נו. אולי עוד כמה וזהו באמת- רק ערבים, דוסים, אוהדי הפועל, רקדני סטפס ומעריצי ג'סטין ביבר….כל אלה- לא באים לי בטוב ובטוח לא יהיה לי קשר עם אף אחד מההנ"ל שציינתי….ככה חשבתי עד לא מזמן.

השנה הייתה 91 . ולארץ הגיעה הלהקה האהובה עליי דאז. האולם היה מפוצץ באנשים מכל העולם, האוירה הייתה סמיכה- גם מעשן של סיגריות וגם מהתרגשות ושמחה של כולם לפגוש בלהקה האהובה עליהם.

נועה החברה הכי טובה שלי עוד מהגן באה איתי, כהרגלינו בקודש- ללכת להופעות ב

יחד. יש לנו אותו טעם במוסיקה ובכלל כמעט בהכל (בגברים ממש לא…!) היא הייתה הרקדנית מביננו ומאותה שניה כשהייתה מתחילה הופעה עד לשניה שנגמרה הייתה רוקדת בלי הפסקה הכי קרוב לבמה. אני בד"כ הייתי מאחורה, לא אהבתי שיותר מדי קרובים אחד לשני והייתי נכנסת למן "מוד" כזה של ריכוז מוחלט במוסיקה- שלא משנה מי היה בסביבתי , באותו רגע- זה רק אני והלהקה.

איך שהלהקה מסיימת לשיר את אחד השירים האהובים עליי נדחפתי ע"י גבר שחום עור שצעק "תנו לה ספייס" "תנו לה אויר" הלהקה ממשיכה לשיר הבא, ואת אותו גבר, שבאינסטינ

קט סיננתי לעברו בלחש כמה קללות עדתיות עסיסיות כאלה, כי מאוד כעסתי עליו שהפריע לי ברגע שלי עם המוסיקה, להפתעתי המאוד גדולה, יותר נכון- לתדהמתי ראיתי אותו מזנק אל עבר מישהי שנחנקה, מבלי לחשוב פעמיים. הבחורה המסכנה שאת פניה לא ככ ראיתי בצורה ברורה, ממש ניצלה בזכות אותו בחור שמבלי לחשוב פעמיים רץ לעזרתה. בשניה שהצלחתי למצוא איזה חריץ קטן, בו הייתה לי זוית ראייה טובה מבין האנשים שהתגדדו סביבה, בשניה שגיליתי שזאת נועה רצתי וחיבקתי אותה חזק חזק, היא מיד הרגיעה אותי שהכל בסדר.

המשך קריאה

המירוץ למליון של ילדי הפרחים

או שמא מדובר בדיוק הפוך, בהיעדר המירוץ למליון של ילדי הפרחים.
אי שם לפני יותר מחמישים שנה, בשנות השישים של המאה הקודמת, נולדה בארצות הברית תנועת המחמאה של ילדי הפרחים שהתפתחה מאוחר יותר לתנועה אידיולוגית. או בשמם הנוסף: היפים. הם היו ילדי הבייבי בום, גל הילודה הגדול שהגיע אחרי מלחמת העולם השניה. הם מאסו בשפע, ומתוך חוסר צורך לדאוג לצרכי חיים הכרחיים (תנאים אלה היו מסודרים אצלם) הם ביקשו לחקור שאלות יותר פילוסופיות ולמצוא משמעות לחיים, במקום להשטף בזרם של המירוץ למליון המערבי.
כשאני נחשפתי לזרם, בשנות האלפיים לפני כעשור, באיזור היה ניתן למצוא את השפעות הזרם של ילדי הפרחים אפילו בחלוף מחצית מאה.
מדי זמן, היו מפורסמות בין חברים הודעות על מסיבות בטבע הפתוח עם מוסיקה אלקטרונית וסמים. וודסטוק מישהו ?
לא אשקר, יש תחושה מיוחדת במסיבה כזו. הרבה אנשים עם בגדים צבעוניים, מחייכים ומניעים מפרקי גופם בקצב הביטים של המוסיקה.
הרבה שנים הייתי חלק מהסצינה, וגם את מאחורי הקלעים של הפקות כאלו הזדמן לי להכיר. כמו בהכל בחיים, יצא לי גם להיות עדה לסיטואציות מעוררות שאלה, ואפילו כמה שאלות.
בתפישתי כשהכרתי את הז'אנר, הרגשתי ברת מזל, שיש עוד חבר'ה שחושבים ומרגישים דומה לי. ביחד רצינו לשמור על הטבע, במסיבות אותן קיימנו בטבע, ניקינו את האיזור תוך כדי המסיבה. הפכנו לטבעוניים, לא הרגנו חיות וגידלנו את מזוננו בעצמנו והשתדלנו להמנע ממגע עם תרבות הצריכה המוגזמת , ובכלל, עם כל הקשור במגמה שהעולם המערבי פנה אליה. (ניו אייג'?)
שמעתי פעם שחיים זה מה שקורה לנו בין לבין התכניות שאנחנו מתכננים. ובאמת כך יצא, ובינתיים מאז ימי שנות העשור השישי במאה הקודמנת חלפו הרבה שנים, עם הרבה אירועים שנכנסו לדפי ההיסטוריה. ואמנם גם בימינו מקיימים את המסיבות הנ"ל בטבע תחת כיפת השמיים, הצירוף 'ילדי הפרחים' כמו הפך בלבד למושג שאפשר למצוא באיזה מילון שאף אחד לא נוגע בו במדף גבוה ומעלה אבק בספריה. (שלא לדבר על ספריה, שמאז ההתפתחות המואצת באינטרנט, הספריה עצמה מעלה אבק וזועקת בגעגוע למבקרים כבימיה הטובים).
מאד סקרנית מה קרה לתנועה שככה נעלמה אי שם בין מבוכי הזמן. האם האנשים לא הרגישו סיפוק? האם הרגישו שמיצו משהו והיו רעבים לטעם חדש? האם בכלל בני אותה תנועה שאלו שאלות מהותיות אודות הקיום ,
ולאן התפתחו שבילי החיים שלהם?
האם קיבלו תשובות ?

 

 

אז מה זה כישרון ?

אז מה זה כישרון ?
האם זה מתת האל, או שבכל זאת כישרון הוא משהו שניתן להשיג גם אם לא נולדנו בני סגולה?
מאז שאני זוכרת עצמי שמעתי את אבא כל הזמן מצפין בי ש"כשלאדם יש כישרון, הוא מוכשר בהכל" ; ועכשיו, מבלי להכנס לעומקים מדי של מבוכי ראשי החוקר את המשפט המהדהד לאורך השנים מכל זוויותיו הלינגיסטיות האפשריות , ובכדי להשאר צמודה לנושא (הלוא הוא כשרון) אספר בלבד את גילויי בנושא הכשרון בתחומים כמו ציור, ריקוד, פיסול, נגינה , ושאר מקצועות אמנותיים למנהים .
בתור ילדה, וגם לתוך שנות הנערות שלי, תמיד קינאתי באנשים שמציירים; הצהרה זו יכולה להצהיר בלבד בדעבד כמובן, הרי בתוך הסיטואציה מאתגר מאד לתפוש את המציאות בפרספקטיבה אובייקטיבית.
בשלהי שנות התיכון שלי פגשתי בדמות צבעונית ומיוחדת, נבונה ויפה, ומאוזנת, שגילתה לי סוד, שמוסתר היטב מאחורי כיסויים של אגו, הערכה עצמית, כמו "מה יגידו" וכו'.
במשפט פשוט הדמות אמרה לי "כישרון, ציור לדוגמה, זה הכל עניין של אימון, כמו שריר שאת מאמנת בחדר הכושר" , ובהרחבה:
"אז תציירי. אל תחשבי אם יחשבו שזה יפה, מה יגידו, איך תתפרנסי. האם מזה תתפרנסי? אם בכלל? ומתי ?
כל הנ"ל, זה חששות של האגו שלך , שיש לכולנו, גם לי, ולה ולו, ולכולנו. ובכוונה האגו שם לנו כאילו "רגליות", אתגרים כאלה, שברגע שאנחנו מתגברים מעליהם, בגדה השניה של הנהר, מצפה שם מטמון שמיועד להתגלות לנו. הרי לכל אחד יש תפקיד. ואם נטיית הלב שלך לצייר, שחררי עצמך מכל חבל של מחשבה הרסנית, הרשי לעצמך להביא ליקום משהו דרכך. תתכוונני . תבקשי.
פשוט תציירי "
מאז עת הערביים ההיא בשיחה הזאת , ציירתי. ציירתי על הכל; דפים, בדים, קירות, עצים, פלסטיק, ברזל.. וציירתי בהכל; עפרונות, פחם, שמן, מים, פנדה, אקריל, גועש, ספריי, לק, קפה, איפור..
כל החקירות האלו כמכלול, העניקו לי מתנה ענקית, גיליתי את הכמיהה שלי לליצור, בהכל, ומהכל . כמו לשחק כל זמן כל הזמן , הרגשתי כמו ילדה. רציתי לחקור עוד חומרים, עוד צבעים, עוד שילובים, בערתי בסקרנות ממש כמו שילדים מתפתחים צמאים לשתות את העולם.
אז לסיכום,
בטוויסט חד, מאד ,
אם את/ה אמא או אבא (ואם בינתיים לא, אז בעתיד ☺) , תבקשו לראות מה נטיות הלב של הזעטוטים שלכם , ותרשו להם לחקור את עצמם בתוך זה, ואתם יחד איתם

למטייל בעולם הניו אייג', שלום

שמעתי ש ניו אייג' הוא כמו טיול פנימי. ולי יש כמה שאלות למטייל הסקרן כמותי.
לפי ויקיפדיה מדובר ב"מושג המתאר שלל תורות ואמונות רוחניות וסמי דתיות , שהתפתחו בעולם המערבי החל מאמצע המאה העשרים ועד ימינו. הוא מתאפיין באי התבססות על מחקר מדעי שיטתי. ועוסק בעיקר בגישות אקלקטיות לחקירה רוחנית ולאורח חיים אלטרנטיבי, בדגש על חיבור גוף נפש".
שלל אפשרויות מוצעות למטייל במימד ניו אייג' , מקריאה בקלפים, טארוט וקפה, דרך יוגה והרגלי תזונה, מדיטציות, רפואה אלטרנטיבית, דיקור, טיפול באבנים חמות, סדנות ויפאסנה במדבר ,
והרשימה ארוכה.
היצע רחב של עוגני אחיזה תפסו את המדף המודרני והדיחו את הנצרות הקתולית ממעמדה.
זה מידמה בעיני רוחי לילד קטן, דהיינו כלל האנושות, שגדל ממיטת הילדים שלו, וגופו ארך בכדי ללבוש את בגדי ילדותו, צעצועיו כבר אינם מאתגרים את תפישתו והוא זקוק לדבר הבא שיגרה את סקרנותו ויאיץ בו להמשיך להתפתח; כך נדמה שגם האנושות כבר אינה זקוקה להיאחז במוצר שהדת מכרה להמונים: תעשה בינתיים במהלך חמישים שישים שנות חייך, מה שאגיד לך; ואחר כך יהיה לך ולכל בני ביתך כל טוב.
ה"ילד" המודרני כבר פגש אינספור אנשי מכירות שהשתוקקו לגהץ לו את כרטיס האשראי בשביל לנפח את אחוזי המכירות שלהם, וה"ילד" הזה כבר לא קונה כל לוקש . אפילו אם מדובר בעולם הבא..
יחד עם הגעת המחקר המדעי למבוי סתום לפי הצהרות המדענים, ה"ילד" שלנו כבר יודע שאת עולמך תראה בחייך, ואינו ממהר להתפלל.
השאלות שמתעוררות אצלי כתוצאה מהסקירה ההיסטורית הקצרצרה הזו, האם באמת מה שנתפש בחושים שלי זה מידע מהימן של תפישת מציאות אובייקטיבית ? או שמא יש פה תכנית יותר מתוחכמת מהוראות ההפעלה שעד כה קיבלתי בחיים ובבית הספר ? הרי אין סיכוי שבאנו לפה בלבד כדי להעביר שבעים שמונים שנה בין עבודה למשפחה, קצת שעות תחביבים, בירה, כדורגל , ולסיים מטר מתחת לאדמה.
ובינתיים, חברות ובעלי עסקי רבים, מרוויחים את לחמם בזכות הסקרנות הקיימת בדור ובזכות הדרישה למילוי פנימי והגשמה.
ובעיקר בזכות האינטרנט, שאפשר לחבר את התבל לכדי עיגול אחד של קשרים המקיים תחלופת מידע עקבית ונשנית , זה כבר הפך לנחלת הכלל שמבחינה היסטורית אנחנו נמצאים בזמנים מאד מיוחדים. כמו מורגש שמכאן והלאה אנחנו, ה"ילד" שגדל, לוקחים המושכות לידיים, ובכוחנו להכריע האם נשכיל לנגן יחד עם הטבע בסימפוניה אחת ולקיים הרמוניה